זו לא עוד קריאה לאחדות.
התוכנית לא מבקשת מאיש לוותר על מה שהוא מאמין בו, ולא מניחה שרצון טוב לבדו יפתור מחלוקת אמיתית. היא מציעה כללים שמאפשרים להכריע ולהמשיך לעבוד גם כשהאמון חסר — כדי לשמור על מה שבנינו ולתקן את מה שלא עובד.
שני התיקונים
-
01 — ממשלה שיכולה לעבוד
משברים פוליטיים נפתרים קודם בתוך הכנסת — במקום לשלוח את המדינה שוב לבחירות.
איך זה עובד?
רוצים להחליף ממשלה?
61 חברי כנסת
שמסכימים לא רק להפיל את הממשלה, אלא גם להקים ממשלה אחרת במקומה. זה הכלל שכבר קיים היום.
רוצים להקדים את הבחירות?
75 חברי כנסת (כיום מספיקים 61)
בחירות של מדינה שלמה לא צריכות להיות תוצאה של משבר בתוך מפלגה אחת או בין שתי שותפות בקואליציה.
ובמקביל נסגרות היציאות האחוריות
-
תקציב שלא עבר
לא מפזר עוד את הכנסת אוטומטית. המדינה ממשיכה לפעול בתקציב ההמשכי.
-
צו של ראש הממשלה
ראש הממשלה לא יוכל לפזר את הכנסת בצו.
-
כישלון בהרכבת ממשלה
מוביל להצבעת הכרעה בכנסת, במקום מיד לבחירות.
ואם כל הניסיונות להרכיב ממשלה נכשלים?
קודם פועלים המסלולים של היום: הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה, ורוב חברי הכנסת יכולים לבקש להטיל אותה על חבר כנסת מסוים. רק אם כולם נכשלים, במקום ללכת מיד לבחירות, הכנסת מקיימת הצבעת הכרעה.
-
הצגת מועמדים
כל מועמד צריך תמיכה של 25 חברי כנסת, וכל חבר כנסת חותם על מועמד אחד. כך יש לכל היותר ארבעה מועמדים.
-
סבב ראשון
הצבעה גלויה ושמית. מועמד שמקבל 61 קולות נבחר מיד.
-
סבב אחרון
בתוך 48 שעות, בין שני המובילים. מי שמקבל יותר קולות נבחר לראש הממשלה.
- בתוך שבעה ימים ראש הממשלה מציג את הרכב הממשלה ואת קווי היסוד, וההסכמים הקואליציוניים מתפרסמים.
- הממשלה יכולה לכהן גם כממשלת מיעוט, אבל כדי להעביר חוק או תקציב חדש היא צריכה לגייס תמיכה בכנסת.
- בכל עת 61 חברי כנסת יכולים להחליף אותה, ו־75 יכולים להקדים את הבחירות.
-
-
02 — משאל עם על חקיקה חדשה
הציבור יכול להביא חקיקה חדשה להכרעה — בלי להפוך את המאבק בה למאבק על הממשלה כולה.
איך זה עובד?
-
חוק חדש עובר בכנסת
גם כשיש מחלוקת על החוק עצמו, יש לה מסלול ייעודי — והממשלה נשארת.
-
100 ימים לאיסוף חתימות
בין 2% ל־2.5% מבעלי זכות הבחירה — כ־147 עד 183 אלף חתימות, שמאומתות מול פנקס הבוחרים.
-
יום הצבעה קבוע
כל החוקים שהגיעו לשלב הזה באותה שנה עולים להצבעה ארצית ביום אחד, שידוע מראש.
-
החוק מתבטל רק אם
- רוב המצביעים בעד ביטול
- לפחות 15% מכלל בעלי זכות הבחירה בעד — כ־1.1 מיליון קולות
- המסלול חל רק על חוקים חדשים.
- התקציב השנתי, וחוק־יסוד שאושר ב־80 קולות, נשארים מחוצה לו.
- חוק שבוטל לא יחזור במשך 24 חודשים.
-
רוצים להתעדכן או לקחת חלק?
אפשר לקבל עדכונים, להשתתף בחוג בית או בסדנה, לארח חוג בית או לסייע מקצועית.
שאלות נפוצות
מי עומד מאחורי התוכנית — ולמה שאקח אותה ברצינות?
אני ברק בן יעקב. שירתתי כקצין מודיעין, ובעשור האחרון עבדתי בחברות טכנולוגיה ישראליות וניהלתי צוותים. במקביל התמחיתי בלשכת חבר כנסת, הייתי פעיל שטח במפלגה ועסקתי במחקר בעמותה שעובדת עם בכירים במגזר הציבורי.
אין מאחוריי מפלגה, תורם, מטה או תקציב. זו יוזמה עצמאית — אבל גם זה אינו מוכיח שהתוכנית טובה. תבדקו את התוכנית עצמה: האם היא פותרת את הבעיה, איפה אפשר לנצל אותה לרעה והאם המחירים שלה נאמרים בגלוי.
האם שני תיקונים אמורים לפתור את כל בעיות הפוליטיקה?
לא. ישראל לא מתחילה מדף ריק. התוכנית לא מבקשת לבנות מחדש את המשטר, אלא לתקן שתי נקודות שבהן ויכוח על החלטה אחת הופך למאבק על המערכת כולה: משבר ממשלתי או כישלון בהרכבת ממשלה שעלולים לשלוח את המדינה שוב לבחירות; והתנגדות רחבה לחוק חדש שעלולה להפוך למאבק על כהונת הממשלה.
המחלוקות לא ייעלמו, וגם לא תמיד נאהב את התוצאה. אבל ויכוח על דבר אחד לא יצטרך להפוך למאבק על הכול.
האם הכללים האלה לא נתפרו כדי לשרת אינטרס פוליטי מסוים?
המבחן הוא מה הכללים עושים, לא למי נוחה תוצאה מסוימת.
ואם התיקונים יתקבלו, הם יחולו לעתיד בלבד. תיקון הממשלה יחול רק על הכנסת הראשונה שתיבחר לאחר קבלתו, ותיקון המשאל יחול רק על חוקים שיתקבלו לאחר כניסתו לתוקף. כך אי־אפשר לתפור אותם לממשלה, לכנסת או לחוק שכבר עומדים על הפרק.
אם הבעיה היא הפוליטיקה, למה לא לשנות קודם את שיטת הבחירות?
שיטת הבחירות משפיעה על המפלגות שנכנסות לכנסת ועל הרכבת הקואליציה; היא לבדה לא קובעת מה קורה אחרי שהכנסת כבר נבחרה, כשמשבר שולח את המדינה שוב לקלפי, או איך הציבור יכול להביא חוק חדש למשאל עם.
גם במדינות שבהן נהוגות שיטות בחירות אזוריות או מעורבות מתקיימים ויכוחים על היחסים בין הממשלה לפרלמנט ועל דרכי ההשפעה של הציבור בין בחירות. לכן אין סיבה להמתין לשינוי שיטת הבחירות לפני שמתקנים את שני הכללים האלה.
וגם אם שיטת הבחירות תשתנה, החברה הישראלית תישאר מגוונת ומרובת מחלוקות. התוכנית נועדה לאפשר למדינה לעבוד בתוך המציאות הזאת.
אם דרושים 80 חברי כנסת, יש לתוכנית בכלל סיכוי?
כן — אבל לא אם היא נשארת מסמך במגירה. הרף גבוה בכוונה: שינוי בכללי המשחק צריך בסיס רחב יותר מחוק רגיל.
יש גם דרך מעשית להגיע לשם, ואני מתחיל בה עכשיו. אני מפרסם את התוכנית ומעמיד אותה לביקורת. בשלב הבא אריץ סימולציות, אגייס שותפים מקצועיים וציבוריים ואשפר את המנגנונים לקראת ניסוח החוק.
האם זו כבר תוכנית סופית — ומה עושים עם שאלה שלא נענתה כאן?
לא. זה מתווה מפורט, לא נוסח חוק שמוכן להצבעה. הכיוון והכללים המרכזיים כבר ברורים, אבל כמה פרטים עדיין פתוחים: רף החתימות המדויק בתוך טווח 2%–2.5%, חלק מלוחות הזמנים, מסלול החירום התקציבי ופרטי הביקורת והביצוע.
לא מצאתם כאן תשובה? שלחו מקרה קונקרטי: מי עושה מה, באיזה שלב ואיך הוא עוקף את הכלל או גורם נזק שלא קיבל מענה.